פירוש הסולם
קיג)
ת"ח הני שבע וכו': בוא וראה אלו שבעה קולות, שהם חג"ת נהי"מ, תלוים בדבורי הפה בכל ימות השנה, ועתה,
בז' ימי סוכות, אינם תלוים אלא במעשה, ואנו צריכים למעשה, ולא לדבור, משום שבזמן הזה, דז' ימי הסוכות, מברך לכל השנה.
פירוש. כי מצוות התלויות בדבור ממשיכות פנימיות, שהוא סוד חסדים, אבל אינן ממשיכות הארת חכמה מקו שמאל, להיותה חיצוניות. ומצוות התלויות במעשה ממשיכות חיצוניות, דהיינו הארת חכמה מקו שמאל. שהוא מוחין דו"ק וחיצוניות. ובז' ימי סוכות אנו צריכים לתקן את החיצוניות, שה"ס המשכת החכמה משמאל, וע"כ אנו צריכים למצוות מעשיות המסוגלות לעורר זאת. וז"ש,
והשתא לא תליין אלא בעובדא, ואנן עובדא קא בעינן, כדי להמשיך תקון החיצוניות שה"ס הארת החכמה שמשמאל,
ולא מלה, כי הדבור ממשיך רק פנימיות, שה"ס חסדים, שאת זה אנו ממשיכין בכל ימות השנה, וז"ש,
הני שבע קלין תליין במלה דפומא בשאר יומי שתא ואינם צריכים למעשה. והוא מטעם,
בגין דבזמנא דא, דז' ימי סוכות,
מברך לכל שתא, כי אחר שהמשכנו הארת החכמה שבשמאל בז' ימי הסוכות, לחג"ת נהי"מ, מספיק זה לכל ימות השנה, באפן, שהחסדים שאנו ממשיכים ע"י מצות התלויות בדבור בכל ימות השנה, מתברכים בהארת החכמה מז' ימי הסוכות, והם נעשים בזה לחסדים מגולים, ואין צריכים יותר למצוות התלויות במעשה, לענין הזה, אלא לשאר דברים, כמ"ש במקומו.
