זהר

קיב) ו' עלאה, איהו רזא דקול דאשתמע, ואיהו רזא דקיימא ביה אורייתא, בגין דאורייתא נפקא מההוא קלא פנימאה, דאקרי קול גדול. ודא קול גדול איהו רזא דאורייתא. ועל דא כתיב קול גדול ולא יסף.

פירוש הסולם

קיב) ו' עלאה איהו וכו': ו' עליונה, היא סוד הקול הנשמע, שהוא ז"א, (כנ"ל בראשית ב' אות רל"ח) והוא סוד שעומד בו התורה, משום שהתורה, שהיא ז"א, יוצאת מקול ההוא הפנימי, שהוא בבינה, (כנ"ל בראשית א' אות רל"ח) הנקרא קול גדול. וקול גדול שהוא בבינה, זה הוא סוד התורה. שיוצאת ממנו, (כנ"ל ב"א אות רל"ט) וע"כ כתוב קול גדול ולא יסף. כי התורה יוצאת ממנו.