זהר

קיב) השתא דמלכא עלאה ומטרוניתא אינון בחבורא בחדוה באינון נשיקין. מאן דאצטריך למשאל שאלתין, ישאל. דהא כדין שעתא דרעותא איהו. כיון דשאיל בר נש שאלתוי מקמי מלכא ומטרוניתא, כדין יתקין גרמיה ברעותיה ולביה לתלתא אחרנין, לאתערא חדוה דטמירו, דהא מאלין תלת אתברכא בדבקותא אחרא. ויתקין בר נש גרמיה למיפק מקמייהו, ולאנחא לון בחדוה גניזא דאלין תלת. ועכ"ד, דיהא רעותיה, דיתברכון תתאי, מאינון ברכאן דחדוה טמירא.

פירוש הסולם

קיב) השתא דמלכא עלאה וכו': עתה שמלך העליון והמלכות הם בחבור בחדוה באלו הנשיקין, מי שצריך לשאול שאלות ובקשות ישאל כי אז הוא שעת רצון. כיון שבקש האדם בקשותיו מלפני המלך והמלכה, דהיינו בי"ב ברכות האמצעיות, אז יתקין עצמו ברצונו ולבו לשלש ברכות האחרונות לעורר חדוה שבסתר, כי מאלו שלש ברכות, הוא מתברך בדבקות אחרת, שה"ס הזווג, והאדם יתקן את עצמו לצאת מפניהם ולהניחם בחדוה מסותרת שבאלו שלש ברכות. כמ"ש באורך (לעיל תרומה אות מ"ה עש"ה). ועכ"ז צריך להיות רצונו שהתחתונים יתברכו מאלו הברכות של חדוה המסותרת.