זהר

קיב) ותא חזי, מסטרא דדינא קשיא, נפקי רוגזא לתרי סטרין, חד דאתברך, וחד דאתלטיא. חד ברוך, וחד ארור. כגוונא דא, מסטרא דיצחק, נפקו תרין בנין, חד מבורך, וחד דאתלטיא לעילא ותתא, דא אתפרש לסטריה, ודא אתפרש לסטריה, דא דיוריה בארעא קדישא, ודא דיוריה בטורא דשעיר, דכתיב איש יודע ציד איש שדה. דא אתריה באתר דמדברא וחרבא ושממה, ודא יושב אהלים. וכלא כגונא דאצטריך.

פירוש הסולם

קיב) ותא חזי מסטרא וכו': ובוא וראה, מצד דין הקשה יוצא הכעס לשני צדדים, אחד שנתברך ואחד שנתקלל, אחד ברוך ואחד ארור, כעין זה מצד יצחק יצאו שני בנים, אחד מבורך, ואחד שנתקלל למעלה ולמטה, זה נפרד לצד שלו, וזה נפרד לצד שלו, זה דירתו בארץ הקודש, וזה דירתו בהר שעיר. שכתוב, ​איש יודע ציד איש שדה, זה מקומו במקום מדבר וחורבן ושממה, וזה יושב אהלים. והכל כמו שצריך להיות.