פירוש הסולם
קיב)
הה"ד כאשר שמענו וגו': ז"ש, כאשר שמענו כן ראינו וגו'. כי כולם לא נתקיימו, והיא המלכות, נתקיימת עתה, בבחינת הזכר ששרה עמה, ז"ש וימלוך תחתיו הדר ושם עירו פעו, ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב. מי זהב ודאי, כמו שהעמדנו באדרא.
פירוש כי שבירת הכלים היתה, מחמת שז"ס תחתונות עוד לא נתקנו בתקון ג' קוין, דהיינו בעיקר בתקון קו אמצעי המיחד ימין ושמאל ומקיים הארת שניהם, באפן שהימין, שה"ס הארת החסד יאיר ממעלה למטה, והשמאל, שה"ס הארת החכמה, יאיר ממטה למעלה
(כנ"ל ב"א דף ס' ד"ה מחלוקת) וכיון שלא היה עוד תקון זה דקו האמצעי, נתמשכה הארת החכמה שבשמאל, ממעלה למטה מאצילות לבי"ע וע"כ לא נתקיימו אלא שנשברו ומתו. וז"ש, בדבור הסמוך,
דלא אתקיימו באתרייהו בגין דתקונין דמלכא לא אתקנו, דהיינו תקון ז"א שהוא קו האמצעי עוד לא נתתקן, ונמשכה החכמה דשמאל ממעלה לבי"ע וע"כ מתו. ולפיכך אח"כ בעולם התקון כשנעשה התקון דקו האמצעי, שהשמאל לא יאיר רק ממטה למעלה, נבחן, שנתקיימה הארת החכמה, רק בבחינת אור נקבה, שהיא ממטה למעלה, ולא באור זכר שהוא ממעלה למטה. ונמצא שכל אלו המלכים של עולם הנקודים שנשברו ומתו, לא נתקנו עוד כמו שהיו מולכים מקודם, כי אור זכר לא נתקן ע"י קו אמצעי אלא רק אור נקבה. וז"ש,
דהא כלהו לא אתקיימו, שכל המלכים דנקודים, ששמשו בהארת חכמה בבחינת אור זכר, דהיינו ממעלה למטה, לא נתקיימו בעולם התקון,
והיא אתקיימת השתא וכו'. והמלכות נתקיימה בעולם התקון, שתאיר בהארת חכמה כדרכה באור נקבה ממטה למעלה, וז"ש
בסטרא דדכורא דשריא עמה, דהיינו בכח קו האמצעי שתקן אור השמאל שיאיר כן ממטה למעלה באור נקבה.
