זהר

קיב) תו אמר ליה, כתיב אדם ובהמה, ולא כתיב איש ובהמה. אמר ליה ולא. והכתיב למאיש ועד בהמה. אבל מה דכתיב אדם ובהמה, כמה דכתיב מן הארז אשר בלבנון עד האזוב אשר יוצא בקיר. אורחיה דקרא הוא, דנקיט עלאה מכלהו, ונמיך מכלהו. אוף הכא עלאה דכלא, אדם, ונמיך מכלא בהמה.

פירוש הסולם

קיב) תו אמר ליה וכו׳: עוד אמר לו. הרי כתוב, אדם ובהמה ולא כתוב איש ובהמה. אע״פ שכאן מדרגה קטנה, שהרי משוה אותו לבהמה. אמר לו, ולא כתוב איש, והרי כתוב, למאיש ועד בהמה. אבל מה שכתוב אדם ובהמה, הוא כמו שכתוב, מן הארז אשר בלבנון עד האזוב אשר יוצא בקיר. שכן דרך הכתוב לאחוז העליון מכולם והנמוך שבכולם. אף כאן העליון שבכולם הוא אדם, והנמוך שבכולם היא בהמה.