זהר

קיב) קראן ליה בהון, דנחית לגבי צדיק וצדק, דאיהו ד״ך בשוקא ימינא, ואיהי כדה על שכמה בשוקא שמאלא, דאינון תרין סמכי קשוט. ובגין דא ישאו נהרות דכים. דך ים.

פירוש מעלות הסולם

קיב) קראן ליה בהון וכו׳: קוראים אותו בהם היינו באמירת שמע ישראל, עד שיורד אל צדיק וצדק, דהיינו אל יסוד ומלכות, שהוא היינו יסוד נקרא ד״ך ונאחז בשוק הימין שהוא נצח, והיא היינו המלכות היא בסוד כדה על שכמה, שהיא הכלי והרצון לקבל חכמה, ונאחזת בשוק השמאל, היינו הוד, כנודע שאיהו בנצח ואיהי בהוד, שהם שני סומכי אמת, היינו תפארת שנקרא אמת, ונצח הוד סומכים אותו. ומשום זה נאמר ישאו נהרות, היינו נצח הוד דכים: דך-ים היינו יסוד ומלכות.
פירוש: אחר שז"א עלה בסוד קו האמצעי שה״ס דעת וגרם היחוד שבין או״א לישסו״ת שה״ס ב׳ קוים ימין ושמאל שנתייחדו בהתכללות אחת שה״ס הזווג. אח״כ יורדים ישסו״ת למקומם, ומתייחדים במקומם עצמם עם בינה ותו"מ שלהם, שה״ס קו השמאל שבהם ע״י הזו״ן שעלו עמם ונכללים בהם, שע״י מסך דחיריק שבז״א מתייחדים ב׳ הקוים דישסו״ת שה״ס כ״ה בימינא וכ"ה בשמאלא להיות אחד, ונשלמה הארתם בכל השלימות, ואלו שלשה הקוים יחד נקראים חב״ד דישסו״ת וכיון שחב״ד אלו יצאו ע״י ז״א זכה בהם גם ז״א, מטעם שכל מדת אור שהתחתון גורם בעליון, זוכה בו גם התחתון, בסוד תלת נפקי מחד חד בתלת קיימא, וזוכה גם הז״א למוחין שהם חב״ד.
אמנם נודע שיש לז״א ב׳ בחי': א׳ מחזה שלו ולמעלה שנחשבת לבחינתו עצמו. ב׳ מחזה ולמטה שנחשבת לבחי׳ מלכות. ע״כ יש ליחד ב׳ יחודים, יחוד אחד לחג״ת דז״א שמחזה ולמעלה, היינו לז״א עצמו. ויחוד אחד לנה״י דז״א שמחזה ולמטה שהם בחינת המלכות. והטעם שמחזה ולמטה שייך למלכות הוא, כי ז״א ה״ס קו האמצעי אשר במסך דחיריק שבו הוא ממעט את הקו השמאל מג״ר לו"ק ומיחדו עם קו הימין ומסך זה הוא כח הדין והוא עומד בנקודת החזה של ז״א, ולפיכך מחזה של ז״א ולמטה שכבר שולט שם הדין כבר מסתיים בחי׳ הז״א ונחשב למלכות. והנה כאן מבאר התקונים היחוד השני שהוא במקום המלכות שמחזה דז״א ולמטה, והיסוד הוא הקו האמצעי שלמטה מחזה, המכריע ומייחד את נצח הוד ומשפיע אל המלכות. וזה אמרו קראן ליה בהון, היינו שמזמינים אותו לייחד גם היחוד השני שמחזה ולמטה, דנחית עם המוחין לגבי צדיק וצדק שהם יסוד ומלכות, דאיהו דך בשוקא ימינא כי יסוד הוא בעת הקטנות מקבל החסדים מנצח שהוא שוק הימין, ובלי היחוד עם השמאל אין בהם ג״ר, כי יציאת הי׳ מן האויר נעשה רק בקו השמאל. וע״כ אינו יכול להאיר בשלימותו אלא ע״י התכללותו לאחד עם קו השמאל. ולפני היחוד נקרא דך. ואיהי כדה על שכמה בשוקא שמאלא כי קו השמאל בלי הימין אינו יכול להאיר כלום כי אין החכמה יכולה להאיר משהו אלא בהתכללות בחסדים שבימין, ובגין דא ישאו נהרות דכים: דך ים, בכדי לקשר את הימין והשמאל זה בזה, ע״י המסך דחיריק המאחדם לאור אחד.