זהר

קיא) ההוא ב"נ מית דהוא אבוהי דינוקא, דהוו דיינין ליה, אתא בחלמא לחכם דא ואמר ליה, רבי, כמה דנחמת לי, ינחם לך קב"ה. בשעתא דאמר בני ההפטרה בקהל, אפקעי לי מן דינא. בשעתא דעבר לתפלה, ואמר קדיש, קרעו לי גזר דין מכל וכל. ובשעתא דאתחכם, יהבו לי חולקא בגנתא דעדן, ודא הוא חלק, דאמרי חלק לעה"ב, חלק שיש לכל צדיק וצדיק בפני עצמו. ועאלו לי עם הצדיקים בישיבה דילהון.

פירוש הסולם

קיא) ההוא ב"נ מית וכו': אותו אדם שמת, שהוא אביו של הילד, שהיו דנים אותו בגיהנם, בא בחלום לחכם הזה, ואמר לו, רבי, כמו שנחמת אותי, ינחם אותך הקב"ה. בשעה שאמר בני ההפטרה בקהל, הוציאוני מן הדין. בשעה שעבר לתפלה ואמר קדיש קרעו לי גזר הדין מכל וכל. ובשעה שהחכים, נתנו לי חלק בגן עדן. וזה הוא החלק שאומרים, חלק לעולם הבא, דהיינו חלק שיש לכל צדיק וצדיק בפני עצמו. והכניסו אותי עם הצדיקים בישיבה שלהם.