זהר

קיא) כגוונא דאית בישראל ארבע אנפין, יעקב, ישראל, רחל, לאה. ישראל עם לאה, יעקב עם רחל, לקבל, ופני נשר לארבעתם. הכי אית ארבע אנפין לעמלק, קסם, ונחש, עמל, ואון. עמל רשים בעמלק. והמן דהוה מסטרא דעמלק, ישוב עמלו בראשו. וכל אלופי עשו מעמלק הוו. ולעילא עמלק, סמאל. עמל, נחש, און, ומרמה. דמפתי ליה לב"נ למחטי לקב"ה. קס"ם, ק' מן עמלק ס"ם מן סמא"ל. נח"ש, א"ל מסמאל.

פירוש הסולם

קיא) כגוונא דאית בישראל וכו': כמו שיש בישראל ארבעה פנים, יעקב, ישראל, רחל, לאה, אשר ישראל ולאה הם דכר ונוקבא, ויעקב עם רחל הם דכר ונוקבא. ואלו הד', הם כנגד ופני נשר לארבעתם, דהיינו כנגד ד' פנים שבנשר, כי יעקב וישראל הם בחינת נשר שהוא קו האמצעי. כך יש ד' פנים לעמלק, שהם, קסם ונחש, עמל ואון. אותיות עמל רשום בעמלק, ​והמן, שהיה מצד עמלק נאמר עליו ישוב עמלו בראשו. וכל אלופי עשו היו מעמלק. ועמלק למעלה הוא סמאל. שיש גם בו ד' פנים שהם, עמל, נחש, און, מרמה. המסיתים את האדם לחטוא אל הקב"ה. קסם, הוא ק' מן עמלק, סם מן סמאל, נחש, אל מסמאל (חסר הסיום).