זהר

קט) רבי חזקיה פתח ואמר, עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו. האי קרא אתמר, אבל עד שהמלך במסבו, דא קב"ה, כד יהב אורייתא לישראל, ואתא לסיני. וכמה רתיכין הוו עמיה, כלהו רתיכין קדישין, וכל קדושין עלאין, דקדושה דאורייתא, כלהו הוו תמן, ואורייתא אתייהיבת בלהטי אשא, וכלא בסטרא דאשא, וכתיבא באשא חוורא, על גבי אשא אוכמא. ואתוון הוו פרחין וסלקין באוירא.

פירוש הסולם

קט) ר' חזקיה פתח וכו': ר"ח פתח ואמר, עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו. מקרא זה נתבאר. אבל עד שהמלך במסבו, זה הקב"ה, שהוא בינה, כשנתן התורה לישראל ובא לסיני, שה"ס, כשהבינה גילתה המוחין דיחידה דז"א, שהאירו בשעת מתן תורה לישראל. וכמה מרכבות היו עמו. כולן מרכבות קדושות, שה"ס קו שמאל. וכל קדושות העליונות מקדושה של התורה, שה"ס קן ימין. כולם היו שם, והתורה, שה"ס קו אמצעי, ניתנה בלהבות אש, והכל היה מבחינת אש, וכתובה באש לבן, מצד החסד, על אש שחור, שמצד הגבורה. כי קו אמצעי כלול מחסד וגבורה, שהם ימין ושמאל, והאותיות היו פורחות ועולות באויר. שבסוד האויר היו מדרגות התחתונות פורחות ועולות לעליונות (כנ"ל ויקהל אות ק"ל ד"ה וזהו שאומר ע"ש) כמו שהזהר מבאר לפנינו.