קט) והנה נתבאר שם, כי יש ג"כ טיפות לובן מהזכר, והוא שם יה"ו במילוי ההין שבג' אחרונות שבו, שהוא בגי' מ"ב. והנה ממנו נעשה סוד החלב (מנוקד בצירה) לבן בולד, כי החלב (מנוקד בצירה) הוא סוד הלובן שוולד כנודע, וכשתתחבר חלב (מנוקד בצירה) וחלב (מנוקד בקמץ) ודם הנזכר, בגימטריא ג"פ מ"ב הנ"ל, וחסרים עדיין מהם ב', והחסרון הוא בב' אהיה שבנקבה, שאין בכל א' רק מ"א אותיות, אך היה"ו הוא שלם בגימטריא מ"ב.
קט) והחסרון הוא בב' אהי'ה שבנקבה שאין בכל א' רק מ"א אותיות. זה רומז, שחסר לאמא שער מ"ב העליון שהוא כתר שבה שז"ס כי אם לבינה תקרא, כמ"ש הרב בע"ח שער י"ג פי"ג באורך. עש"ה.
[כי אם לבינה תקרא - עי' 1 - בד"ה אמנם, 2 - ד"ה וזה אמרו "כי הבינה]