זהר

קט) מכאן ולהלאה אתפשט דא בדא, ואתלבש דא בדא, עד דאשתכח, דא לבושא לדא, ודא לדא, דא מוחא ודא קליפה, ואע"ג דדא לבושא, אתעביד איהו מוחא, לדרגא אחרא, וכלא כגוונא דא, אתעביד הכי לתתא, עד כי בצלם דא, איהו בר נש בהאי עלמא, מוחא וקליפה, רוחא וגופא, וכלא איהו תקונא דעלמא.

פירוש הסולם

קט) מכאן ולהלאה אתפשט דא בדא ואתלבש דא בדא: מכאן, מישסו"ת ואילך, נתפשט זה בזה ונתלבש זה בזה. הכונה הוא על ז"א ונוקביה, שבינה ותו"מ דישסו"ת ירדו ונתלבשו בזו"ן, ונעשו זו"ן חיצוניות לישסו"ת.
עד דאשתכח דא לבושא לדא ודא לדא דא מוחא ודא קליפה. עד שנמצא שכל המדרגות, זה לבוש לזה וזה לזה, זה מוח וזה קליפה. כלומר, זה פנימי המכונה מוח, וזה חיצון המכונה קליפה אליו. ואע"ג דדא לבושא, אתעביד איהו מוחא לדרגא אחרא, ואע"פ שזה לבוש להעליון שלו, מ"מ נעשה למוח למדרגה האחרת, דהיינו להתחתון ממנו. כי או"א הנחשבים ללבוש לא"א, נעשו למוח ופנימית לישסו"ת, וכן ישסו"ת שהוא לבוש לאו"א, נעשה מוח לז"א, וכן ז"א שהוא לבוש לישסו"ת, נעשה מוח אל הנוקבא שלו.
וכלא כגוונא דא, אתעביד הכי לתתא. וכעין זה לגמרי, נעשה ג"כ למטה. דהיינו בעולמות התחתונים בי"ע. כי הנוקבא דאצילות נתלבשה בבריאה, ובריאה ביצירה ויצירה בעשיה. וכן נשמתו של אדם מתלבשת בהרוח, והרוח בנפש וגוף, עד כי בצלם דא איהו בר נש בהאי עלמא מוחא וקליפה, רוחא וגופא, וכלא איהו תקונא דעלמא. עד שבצלם הזה נמצא גם בן אדם בעולם הזה, מוח וקליפה, שהוא הרוח והגוף, וכל זה הוא לתיקון העולם. פירוש, שענין התלבשות המדרגות זו בתוך זו, שחיצוניות דעליון נעשה פנימית לתחתון. כל זה הוא לתיקון העולם, כי זולת זה לא היה אפשר כלל שזו"ן, ומכ"ש בני האדם, יוכלו להשיג מוחין עליונים (כנ"ל דף ז' ד"ה וכבר).