זהר

קט) עלמא תליתאה. דנפיק מהאי תקונא שליט ונחית, וסליק לצ״ו אלפין מארי דיללה, ומתאחדן מניה בבוצינא קמורא, ומהאי תקונא מתכפיין כלהו, ומתבסמן במרירא דדמעין, דמתבסמן בימא רבא.

פירוש הסולם

קט) עלמא תליתאה וכו׳: עולם השלישי היוצא מתקון הזה, שולט ויורד למטה, ועולה לצ״ו אלף בעלי יללה, ומתאחזים ממנו בנר המכוסה, דהיינו במלכות דמדת הדין שבתקון הא׳, שעצמותה נגנזה בראש עתיק, ומתקון הזה נכנעים כולם ומתבשמים במרירות הדמעות המתבשמות בים הגדול. בבוצינא קמורא, קמורא הוא מלשון ועינו קמורה (אהלות פ״ה משנה א׳) שפירושו סגורה.
פירוש. כבר ידעת ששערות דיקנא הן ג׳ ספירות בינה ותו״מ שיצאו לחוץ משערות ראש. (כנ״ל אות צ״ה). ולפיכך כנגד ג׳ ספירות אלו יצאו ג׳ עלמין מתיקון הא'. ואלו שנמשכו מבינה דשערות, עלו ונתאחזו בתקון ם׳ דצלם שבשערות, הנקרא עזקא רבא. שכן נקרא תקון ם׳ דצלם, להיותו מקיף המוח מסביב שלא יתפשט ממנו ולמטה. ולפיכך, וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין, כלומר שיש בתוכו חכמה הנק׳ אלף אלפין, וגם חסדים הנקראים רבוא רבבן. ונקראים מארי תריסין, משום, ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא, כי כל מעלתם הוא מפני שמתאחזים במדת טבעת הגדולה שה״ס ם׳ דצלם, שהיא מגינה עליהם מכל התפשטות דין. וע״כ נקראים בעלי מגינים. והם עולם הא׳.
ועולם השני. הוא הנמשך מת״ת דשערות, שאינו ראוי להאחז בעזקא רבא, והוא נאחז בעורף א״א, שיש שם ב׳ מיעוטים, א׳ שכבר נגמר עצם הגלגלתא שהוא ם׳ דצלם, (כנ״ל אות ל״ד) ב׳ שהוא ערף ולא פנים, וע״כ הארתם בבחינת ו״ק, וגם זה רק מאחורים. וע״כ כיון שיצאו משערות ראש ונפלו למקום ו״ק, הם מיבבים תמיד. מחמת הדינין דאחורים השורים עליהם. וז״ש, וסליק לנ״ז אלף דרגין מארי דיבבא, כי מיבבים תמיד. והוא משום, ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. משום שהם נאחזים בעורף ולא בפנים. אמנם סתימה זו שבעורף, גורמת להם להכנע, ולא להמשיך חכמה כלל. וז״ש ומתאחדן מניה לאכפייא, דהיינו להכנע ולא להמשיך חכמה משם. ומספר נ״ז, שאומר, רומז ליחוד אל הויה, שהוא בחשבון נ״ז. כי להיותן בחינת ת״ת, מרומזים בהויה, ולהיות, שסתימת תקון א׳ שולט עליהם, שה״ס השם אל תקיף כנ״ל, ע״כ השם אל מתיחד עם שם הויה, ושומר עליהם.
ועולם השלישי, הוא הנמשך ממלכות דשערות, שמלכות זו שעודנה בתקון הא׳, עוד לא נמתקה במדת הרחמים, ומדת הדין שולט עליה (כנ״ל אות צ׳) ולפיכך אותם שהן בעולמות אלו מיללים תמיד מרוב הדינין האלו שבמלכות דמדת הדין. וז״ש, וסליק לצ״ו אלפין מארי דיללה, כי גרוע להם הרבה יותר מבעלי יבבא הנ״ל. והוא משום, ומתאחדן מניה בבוצינא קמורא, שנאחזים בנר הסגור והמכוסה, שהוא מלכות דמדת הדין. ומספר צ״ו רומז על יחוד אל אדני, שהוא בגימטריא צ״ו. כי להיותם מן המלכות דשערות, ה״ס שם אדנ״י. וסתימת התקון השולט עליהם ה״ס השם אל גבור ותקיף השולט בתקון הא׳, ושומר עליהם. וע״כ נרמזים ביחוד אל אדני.
ונודע שיש במלכות ב׳ נקודות, א׳ דמלכות דמדת הדין, וב' הנמתקת במדת הרחמים, שע״כ נקראת עץ הדעת טוב ורע, וכשהיא בתקון השלם אז נגנזה בה המלכות דמדת הדין, והמלכות דמדת הרחמים שולטת (כנ״ל בהקסה״ז אות קכ״ג) וב׳ נקודות אלו ה״ס שתי דמעות. וכאן בתקון הא׳ מטרם שנעשה התקון דגניזת המלכות דמדת הדין, נמצאות ב׳ דמעות אלו מרירות. וז״ש ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא, דהיינו שתקונם היא לקבל בתוכם עתה את המרירות של ב׳ הנקודות, כי הן מתבסמות אח״כ בים הגדול, שהוא מלכות. והנקודה דמדת הרחמים תהיה לבדה בשליטה. כמ״ש בתקונים הבאים.