זהר

קט) נגד בני אדם, דא גן עדן דלתתא, דכל צדיקייא תמן קיימי ברוחא דאתלבש בלבוש יקר, כגוונא ודיוקנא דהאי עלמא, ודא איהו נגד בני אדם בההוא דיוקנא דבני אדם דהאי עלמא. וקיימי תמן, ופרחי באוירא וסלקו לגו מתיבתא דרקיעא בההוא ג"ע דלעילא, ופרחי ואסתחיין בטלי נהרי אפרסמונא דכיא ונחתי ושראן לתתא.

פירוש הסולם

קט) נגד בני אדם: זהו גן עדן שלמטה, שכל הצדיקים עומדים שם, ברוח המתלבש בלבוש יקר, כאותו האפן והצורה שהיו בעולם הזה. וזה הוא, נגד בני אדם, דהיינו, באותה צורה של בני אדם שבעולם הזה. ועומדים שם, ופורחים באויר משם, ועולים לישיבת הרקיע באותו גן העדן של מעלה. ופורחים שמה ומתרחצים בטל נהרות אפרסמון טהור, ויורדים ושורים למטה. בג"ע התחתון.
ביאור הדברים, כי ההבדל העיקרי שיש בין ג"ר ובין ז"ת, הן בפרצופין והן בנשמות, הוא, כי ג"ר יכולות לקבל אור החכמה כמות שהוא, ואינן צריכות שתתלבש להן החכמה בלבוש של אור חסדים. משא"כ פרצופי ו"ק, וכן הנשמות הנולדות מזו"ן שעיקרן ו"ק, הן אינן יכולות לקבל אור החכמה זולת בדרך התלבשותו באור החסדים. וז"ש דא ג"ע דלתתא, דכל צדיקייא תמן קיימי ברוחא דאתלבש בלבוש יקר, כגוונא ודיוקנא דהאי עלמא, כי כל הצדיקים שבג"ע התחתון, הרוחות שלהם מלובשות בלבוש יקר של אור החסדים, כמו נשמות בני אדם שבעוה"ז, שע"י לבוש יקר זה הנק' אוירא, הן יכולות לעלות לג"ע העליון ולקבל משם אור החכמה, ואח"כ חוזרות למקומן לג"ע התחתון. וז"ש וקיימי תמן, שעיקר מקומן הקבוע הוא בג"ע התחתון ופרחי באוירא וסלקו לגו מתיבתא דרקיעא בההוא ג"ע דלעילא, שבכח האי אוירא שהוא אור החסדים הן פורחות ועולות לג"ע העליון לקבל חכמה ופרחי ואסתחיין בטלי נהרי אפרסמונא דכיא, כי אור החכמה שהן מקבלות שם בג"ע מכונה בשם י"ג נהרי דאפרסמונא דכיא, כי החכמה נקראת שמן והמספר י"ג מורה על חכמה דל"ב נתיבות, (כנ"ל במראות הסולם ד"ה ועם) ואח"כ ונחתי ושראן לתתא דהיינו, שאינן יכולות לשהות שם, ותיכף אחר קבלתן החכמה תוך לבוש היקר שלהן, יורדות מג"ע העליון למקומן, לג"ע התחתון. ולפי שהן צריכות לקבל החכמה תוך לבוש החסדים, דוגמת נשמות בני אדם שבעוה"ז, ע"כ הכתוב מכנה גם אותן, נגד בני אדם בההוא דיוקנא דבני אדם דהאי עלמא, כי הן באותה הצורה כמו בני אדם שבעוה"ז, כי גם הן צריכות ללבוש החסדים כמותם.