זהר

קט) א״ל אבא מאי אוי, הוי. א״ל, ברי, האי איהו כד אסתלק א מן אקי"ק, עם י״ו מן יקו״ק, אתעביד או״י. א״ל, אי הכי האי א דתמן ו״י, לעילא מן א, מן אקי"ק איהי, ומכל שמהן. א״ל, ברי, אית א׳ דאיהי בדיוקנא דא יו״ד: י, לעילא, ו׳ באמצע, ד׳ לתתא, ודא א׳ מן אקי״ק, א׳ מן אדני. אבל האי א, סופה כתחלתה, ותחלתה כסופה.

פירוש מעלות הסולם

קט) א״ל אבא מאי וכו׳: אמר לו ר״א לר״ש, מהו אוי או הוי, כלומר אחר שר״ש באר לו הצירוף של ו״י שאל אותו מנין בא הצירוף אוי שנאמר בפסוק (ירמיה ו) אוי לנו כי פנה היום, וכן מנין הצירוף הוי שנאמר הוי גוי חוטא (ישעיה א׳) אמר לו ר״ש לר״א, בני, זה הוא כשמסתלקת א׳ מן שם אהי״ה עם י״ו מן שם הוי״ה, נעשה צירוף אוי (עיין זהר אחרי אות של״ב) ששם נתבאר גם הצירוף הו״י. אמר לו ר״א לר״ש, אם כן א׳ זו ששם הצירוף ו״י, הנז״ל (אות ק״ז) דאסתלק י׳ מן א׳ ואשתארת ו״י, היא למעלה מן א׳ של אהיה, ומכל שמות אחרים, כי הי' שלה רומזת על א״א ואו״א עלאין. אמר לו ר״ש לר״א, בני, יש א׳ שהיא בצורה זו יו״ד: י׳ למעלה, ו׳ באמצע, ד׳ למטה, וזו א׳ של אהי״ה, או א׳ של אדנ״י, אבל א׳ זו שאמרנו לעיל, סופה כתחלתה והחלתה כסופה, דהיינו שצירופה היא, י׳ ו׳ י׳.