זהר

קטז) ובעא קב"ה בההוא זמנא, לאעברא ההוא מחבלא מעלמא, בר דישראל סרחו בההוא זמנא, ליומין זעירין, ועבדו ית עגלא. וכדין מה כתיב, ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. ועדים הוה רזין דשמא קדישא, דאעטר לון קב"ה, ואתנטל מנייהו, כדין שלטא מחבלא על עלמא, ואהדר כמלקדמין, כההוא זמנא דשלטא בעלמא, ועביד דינא.

פירוש הסולם

קטז) ובעא קב"ה בההוא וכו': ורצה הקב"ה בזמן ההוא, להעביר המשחית ההוא מן העולם, דהיינו שיבולע המות לנצח, אבל ישראל חטאו לימים מועטים בזמן ההוא, ועשו את העגל, ואז מה כתוב, ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. ועדים הוא סוד השם הקדוש, שהעטיר אותם הקב"ה במתן תורה, ונלקח מהם. אז שלט המשחית על העולם, וחזר כמקודם, כזמן ההוא שהיה שולט בעולם, ועושה דין בבני אדם.