פירוש הסולם
קטז)
וכד איהי אתנהירת וכו': וכשהיא מאירה ממנו ומתחברים זה בזה, והלבנה מתמלאת, אז נשלמת
ה' זו, והלבנה, מתמלאת מכל, דהיינו שגם החכמה שבה מאירה, ואז במקום שהיתה
ה', שהיא רק מחצית הלבנה נעשית
ם' שהיא הלבנה במילואה, דהיינו גוף שלם.
פירוש. אע"פ שבעת הזווג היא רק בקבלת החסדים, שהיא מחצית גופה כנ"ל, אמנם גם הלבושים מאירים בה מרחוק בכלים דאחורים שלה, שה"ס בתולותיה,
(כנ"ל אות קי"א) ולאחר הזווג, אחר שנתמלאה באור החסדים נשלמת הארת החכמה שבאחורים שלה ונכללים זה בזה, ואז הלבנה היא במילואה, בגוף שלם מחסרים וחכמה יחד, בסוד
ם' סתומה. אמנם יש ב' בחינות
ם' סתומה, אחת לפני הזווג, שאז היא חכמה בלי חסדים, ואינה יכולה להאיר. ואחת לאחר הזווג, שכבר היא מלאה בחסדים, ואזי גם החכמה יכולה להאיר. והיא בכל השלמות.
