זהר

קטז) כל נשין זכיין דהאי דרא, אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו, כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא, אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובלילי יומין טבין, כלהו אתאן לגבי מרים, וידעין אשתדלותא בידיעה דמארי עלמא. זכאה דרא דא, מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה, ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא, ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב, אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי׳ אלהיו.

פירוש הסולם

קטז) כל נשין זכיין וכו׳: כל נשים הצדקניות של אותו הדור, דהיינו דור המדבר, באים גם כן למרים באלו הזמנים, ואז עולות כולן אליה כתמרות עשן מתוך המדבר הזה, ויום ההוא נקרא יום השמחה. בלילי שבתות וימים טובים באים הנשים כולן אל מרים, ועוסקות בהשתדלות בידיעת רבון העולם. אשרי דור הזה, דהיינו דור המדבר, מכל הדורות שבעולם. יוצאים מן הישיבה של משה ופורחים אל הישיבה של הרקיע, שהוא ישיבת מטטרון. ואלו הראוים, פורחים אל הישיבה העליונה, שהוא הישיבה של הקב״ה. על דור ההוא כתוב, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה׳ אלקיו.