זהר

קטז) ורזא אוליפנא, קב"ה סתים וגליא. גליא: הוא בי דינא דלתתא. סתים: הוא אתר דכל ברכאן נפקי מתמן. ובגין כך כל מלוי דבר נש, דאינון בסתימו, ברכאן שריין עלוי. וכל דאינון באתגליא, ההוא אתר דבי דינא שריאן עלוי, בגין דאיהו אתר באתגלי, וההוא דאקרי רע עין, שליט עליה, וכלא הוא ברזא עלאה, כגוונא דלעילא.

פירוש הסולם

קטז) ורזא אוליפנא וכו': וסוד למדתי שהקב"ה נעלם וגלוי, גלוי היינו הב"ד שלמטה, שהיא הנוקבא רחל, העומדת מחזה ולמטה דז"א נעלם, היינו המקום שכל הברכות יוצאים משמה, שהיא הזווג ז"א ולאה, העומדת מחזה ולמעלה דז"א. שמזווג הזה באים כל הברכות. ומשום זה, כל דברי האדם שהם בהעלם אצלו שורה עליהם ברכות. וכל שהם בהתגלות, מקום ההוא של בית דין שורה עליו. דהיינו הנוקבא שמחזה ולמטה דז"א, משום שהוא מקום הגילוי, דהיינו עלמא דאתגליא. כלומר, שהחסדים מתגלים בה בהארת החכמה, ואותו שנקרא רע עין שולט עליו, כלומר שבמקום הגילוי, דהארת חכמה, מתאחזים כל הדינים והקליפות, אבל בהנוקבא שמחזה ולמעלה ששם חסדים מכוסים, שמשום זה הוא נקראת עלמא דאתכסיא, אין שום קליפה יכולה להאחז בה, ולפיכך כל שרבריו מכוסים שורה עליו ברכה מעלמא דאתכסיא. וכל שדבריו מגולים שורה עליו דינים מעלמא דאתגליא, והכל הוא בסוד עליון כעין של מעלה.