זהר

קטז) א״ר יצחק, ת״ח, כל מאן דאיהו תחות שולטני דאדם, אתקרי איש. משום דאתתקן בגוונא דאדם, מדרגא אחרא דהוה ביה בקדמיתא. דתניא ברזא עלאה בספרא דצניעותא, כד אתברי אדם, נחת בדיוקנא קדישא עלאה, ונחתו עמיה תרין רוחין, מתרין סטרין, מימינא ומשמאלא, כללא דאדם. ורוחא דימינא, אתקרי נשמתא קדישא, דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים. ורוחא דשמאלא, אתקרי נפש חיה, והוה אזיל ונחית מעילא לתתא, ולא אתיישבא בהדי אחרא.

פירוש הסולם

קטז) א״ר יצחק וכו׳: אר״י, בוא וראה, כל שהוא תחת שליטתו של אדם, נקרא, איש. משום שנתתקן באפן של אדם, ממדרגה אחרת שהיתה בו תחילה שהיא מדרגת ו״ק, שהיתה לאדם בטרם שהשיג הג״ר. כי למדנו בסוד עליון בספרא דצניעותא, (אות נ״א) כאשר נברא האדם, ירד בצורה עליונה קדושה, וירדו עמו ב׳ רוחות מב׳ צדדים, מימין ומשמאל שהן כלל האדם, ורוח הימין נקרא נשמה הקדושה, שכתוב, ויפה באפיו נשמת חיים. ורוח השמאל נקרא נפש חיה. והיה הולך ויורד ממעלה למטה לגן עדן. והנשמה שמימין לא נתישבה עם האחר שמשמאל. כלומר, שחטא בעצה״ד והפריד הימין מן השמאל.