זהר

קטו) תא חזי, כד קב"ה אייתי טופנא על עלמא, בגין לחבלא כלא, אמר ליה קב"ה לנח, בעי לך לאסתמרא, ולא תחזי גרמך קמיה דמחבלא, דלא ישלוט עלך, בגין דלא הוה מאן דיגין עלוי. כיון דאתקריב קרבנא, דקריב נח, כדין אתבסם עלמא, ולא אתבסם כולי האי, עד דקיימו ישראל על טורא דסיני. כיון דקיימו ישראל על טורא דסיני, כדין אתבסם עלמא, ומחבלא לא אשתכח בעלמא.

פירוש הסולם

קטו) ת"ח כד קב"ה וכו': בוא וראה כשהקב"ה הביא מבול על העולם, כדי להשחית הכל, אמר לו הקב"ה לנח, אתה צריך להשמר, שלא להראות עצמך לפני המשחית, שהוא מלאך המות, שלא ישלוט עליך. והטעם הוא, משום שאין מי שיגן עליו. כיון שנקרב הקרבן שהקריב נח, אז נתבשם העולם. ולא נתבשם כל כך, עד שעמדו ישראל על הר סיני, כיון שעמדו ישראל על הר סיני, אז נתבשם העולם והמשחית לא נמצא עוד בעולם.