תוכן

קטו) והנה כאשר יוצא אור מזה היסוד דאבא, כדי להוציא כנגדו פרצוף יעקב כנודע, אין כל האור שלו יוצא, להיותו נגנז שם. אמנם נשאר בתוך היסוד דז"א, כמנין טוב גנוז שם. וז"ס, אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי כו', הנזכר בפרשת תרומה בדף קס"ח ע"ב, וז"ל, אמאי אקרי טוב ואמאי אקרי חסד. טוב איהו, כד כליל כולא בגויה, ולא אתפשט לנחתא לתתא. חסד, כד נחתא לתתא, ועביד טיבו עם כל בריין, בצדיקי וברשיעי, ולא חייש. ואע"ג דדרגא חד הוא מנ"ל, דכתיב אך טוב וחסד ירדפוני כו'. והענין הוא, כי היסוד ההוא הוא הויה דמלוי יודין, הוא בגימטריא חסד, וכולו הוא מתפשט ויוצא אל יעקב, חוץ מחשבון טוב, דלא התפשט, ונשאר גנוז תוך יסוד דז"א. והנה אם תסיר חשבון הכ"ל מן ע"ב, ישאר בגימטריא טוב.