תוכן

קטו) וענין אלו השלשה פעמים ע"ב, שעולים רי"ו, ענינם הוא, מ"ש בפרשת ויחי, בדף רמ"א ע"א, וז"ל, תלת קשרין דדרועא ימינא, חסד חסדים כו'. ואלו התלת פרקין דזרוע ימני הנקרא חסד, שלשתם מתגלים בפי האמה, יסוד דדכורא. ונותנם לנוקבא ביסוד שלה, לעשותה כלי. וזהו סוד מה שנזכר פעמים הרבה בספר הזוהר, כי החסד הוא שושבינא דמטרוניתא, והוא המכונן והמתקן את המטרוניתא. וזכור היטב ענין זה, שתצטרך אליו בהרבה מקומות בזוהר. ונמצא עתה כי בחינת הכלי והרוח הזה, אשר הנחיל אבא לאימא בביאה ראשונה, נקרא אוירא דכייא לטעם הנ"ל, והוא סוד חמשה חסדים. ואשא דכייא, הם בחינת חמש הגבורות, אשר ביסוד הבינה. ומאלו השנים, אתתקנא גלגלתא דז"א. וזמ"ש, ואוירא דכייא קאים עליה מסטר חד, ואשא דכייא קאים מהאי סטר כו'. וביאורו הוא: כי בחינת הדעת אשר בגלגלתא דז"א, נעשה משתי בחינות: אוירא דכיא ואשא דכיא הנזכר, שהם החסדים והגבורות, כמבואר אצלנו בענין הנצח הוד ויסוד דאבא ודאימא, הנעשין מוחין ברישא דז"א. ושם ביארנו, כי מן היסודות דאבא ואימא, נעשה בחינת הדעת ברישא דז"א, כלול מחסדים וגבורות. ואם תמצא כתוב אצלנו, כי הנה"י דאימא הם בלבד נעשין מוחין אל הז"א, והטעם הוא, לפי שגם זה האוירא דכייא, שהוא מן החכמה, ניתן ביסוד דאימא כנ"ל, ולכן נחשב משל אימא.