פירוש הסולם
קטו)
בשעתא דנפקו אלין וכו': בשעה שיצאו אלו ג' נקודות, ודלגו מתוכה, יצא, מתוך הסתימה שסתם, נר אחד, שהוא ידוע ואינו ידוע, סתור ואינו סתור, ומדד מדה סתומה מנקודה זו לנקודה זו. נתפשטו הנקודות בכח הנר, ומדדו אלף עולמות סתומים, אשר עין לא ראתה, מנקודה זו לנקודה זו. ונתאחדו ב' הנקודות ביחד. ובין נקודה לנקודה אלף עולמות. מדד אלף מנקודה שניה עד נקודה שלמטה, ועשה מדה בהתפשטות אלף עולמות אחרים. וכל העולמות הם סתומים.
פירוש. ר"ש, משמיענו במאמר הזה, שיש ב' הבחנות בג' קוין, הבחנה א' היא בעצם הקוין, דהיינו מה שהם מתחילת יציאתם, ומה שכל אחד נשלם על ידי חבירו. הבחנה ב' היא, ההארה המאירה בין ב' קוין, דהיינו שיש בה מזג של שני הקוים ביחד, ועכ"ז אין בה כלום לא מקו זה ולא מקו זה, אלא הארה מחודשת העומדת בפני עצמה. והיא נקראת הארה שבין הקוין. וכמו שיש ג' קוין, כן יש להבחין בג' מיני הארות שבין הקוין. ויש להבחין ביניהם גם בשרשם. כי השורש של ג' הנקודות, שהם ג' קוין, היא נקודה עליונה שבאו"א, שהיא הוציאה אותם
(כנ"ל אות קי"ד) אבל השורש של ג' ההארות שבין הקוין, הוא הקו האמצעי, כי אחר שהקו האמצעי כלל ימין ושמאל זה בזה, אז יצאו ג' הארות אלו שבין הקוין. גם ידעת שהשורש והסבה של יציאת הקו האמצעי, הוא, המחלוקת והסתימה שנעשו אחר יציאת ב' הקוין ימין ושמאל, שאז נעשה הזווג על מסך דחירק שהוציא את הקו האמצעי, שכלל הימין והשמאל זה בזה, ותקן אותם (
כנ"ל בפלפה"ס אות ל"א ול"ב ע"ש). וז"ש,
בשעתא דנפקו אלין תלת נקודין, בעת יציאתם של ג' הקוין,
ודליגו מגוה, בעת שדלגו ויצאו מתוך הנקודה דאו"א עלאין,
נפק מגו סתימא דסתים, יצא מתוך הסתימה שסתם הקו השמאל את האורות, מחמת המחלוקת שלו עם הימין,
חד בוצינא, דהיינו הקו האמצעי, שנולד ויצא מחמת הסתימא ההיא.
ידיע ולא ידיע. שאפשר לחשבו כידוע, כי ע"י תקונו מתגלים ו"ק דחכמה. ואפשר לחשבו כלא ידוע, מחמת שהחכמה אינה מתגלה שם אלא במקום המלכות. וקו אמצעי עצמו הוא בחסדים מכוסים. וכן מטעם זה היא נבחן
לטמיר ולא טמיר, שמצד גילוי החכמה במלכות הוא אינו טמיר, ומטעם שבמקומו החכמה מכוסה, נחשב לטמיר. ונודע שהקו האמצעי מודד הארת החכמה דשמאל שלא תאיר ממנו רק ו"ק דחכמה, ולא ג"ר דחכמה. וז"ש,
ומדיד משחתא סתימא וכו', שמודד מדה סתומה, שלא תאיר ג"ר דחכמה רק ו"ק, שה"ס
אלף עלמין סתימין דעין לא ראתה. מן דא נקודה, לדא נקודה, דהיינו מקו שמאל לקו ימין ומימין לשמאל.
ואתאחידו תרין נקודין כחדא, וב' הקוין ימין ושמאל נתאחדו זה בזה יחד.
ובין נקודה לנקודה אלף עלמין. דהיינו ההארה המיוחדת לעצמה שבין הנקודות, שהוא אלף עולמות, דהיינו הארת החכמה המכונה אלף. בסו"ה ואאלפך חכמה.
מדיד אלף, מגו נקודה תניינא עד נקודה דלתתא, וכן מדד הקו האמצעי הארת חכמה הנקראת אלף שבין הקוין משמאל לאמצעי, העומד תחת ב' הקוין.
ועבד משחתא בפשיטו דאלף עלמין אחרנין שעשה מדה של ו"ק דחכמה בהתפשטות אלף עולמות אחרים. שהם בחינת הארה מיוחדת המאירה מבין שמאל לאמצעי.
וכלהו עלמין סתימין, כי אע"פ שאמרנו שהם אלף עלמין, שפירושם הארת חכמה, עם כל זה הם סתומים מחכמה, במקום הזה, שהוא ישסו"ת, אלא שהם מתגלים במקום נה"י דז"א. ששם סוד המלכות.
