זהר

קטו) ואינון דהוו זכאין בקדמיתא, כגון חנוך ירד, דהוו להו נשמתא קדישא, וחזייאן למעבד קב״ה בגיניהון, בחרבה מתו. והיינו דאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו, אינון דנשמתא קדישא הוה בהון, ולא תימא דעל אינון דהוו בטופנא אמר, אלא אתא קרא ואמר, מכל אשר בחרבה מתו.

פירוש מעלות הסולם

קטו) ואינון דהוו זכאין וכו': ואלו שהיו צדיקים בתחלה דהיינו חנוך וירד, שהיתה להם נשמה קדושה, וראויים שהקב״ה יעשה בזכותם בחרבה מתו, מקודם לכן לפני המבול. והיינו שאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו, אותם שהיתה בהם נשמה קדושה, בחרבה מתו. ואל תאמר שעל אותם שהיו בימי המבול אמר, אלא בא הכתוב ואמר מכל אשר בחרבה מתו, לפני המבול.