זהר

קח) ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וגו'. תא חזי, אוליפנא דאינון תקלין אנשי לון משה, ולא ידע מה דאתעביד מנייהו, עד דנפק קלא ואמר, ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים.

פירוש הסולם

קח) ואת האלף ושבע המאות וגו': בוא וראה, למדנו, שאלו השקלים שכח אותם משה ולא ידע מה שנעשה מהם, עד שיצא קול ואמר, ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים.
פירוש. כבר ידעת, שאלו מחצית השקלים שנתנו כל אחד מישראל כפר נפשו, הם בבחינת ישסו"ת, (כנ"ל אות צ"ב) שעליהם נאמר, וכסף פקודי העדה, מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש. וככרים ושקלים הם ב' מדרגות פנים ואחורים דישסו"ת (כנ"ל אות צ"ז) שמאת הככר הם פנים דישסו"ת ואלף ת"ש וע"ה שקלים הם אחורים דישסו"ת דהיינו בינה ותו"מ שנפלו מישסו"ת כשהיו בבחינת נקודת החולם, שבעיקרם הם ז' מאות ושבעים וחמשה שקלים, אשר ז' מאות הן ז"ס בינה שספירותיה בסוד מאות. ושבעים, הן ז"ס דת"ת, שספירותיו בסוד עשיריות. וחמשה, הן חג"ת נ"ה דמלכות שספירותיה בסוד יחידות. אמנם אחר שחזרו ונתחברו למדרגתם לכו"ח דישסו"ת שהם בחינת הפנים שנשארו בהמדרגה, אז נכללו בינה ותו"מ אלו גם מספירת החכמה דישסו"ת, שה"ס אלף, ונעשה המספר אלף ושבע מאות ושבעים וחמשה. ולפיכך שכח אותם משה, כי בעת שנפלו ממדרגת ישסו"ת ולא נראו שם נבחנים שהם שכוחים, ולא נודע מה שנעשה מהם. אלא אח"כ כשבאה נקודת השורק והחזירתם למדרגתם בישסו"ת בבחינת סתומים שאינם מאירים, ואח"כ ע"י נקודת החירק, שה"ס קו אמצעי שיחד הימין והשמאל, חזרו הבינה ותו"מ דישסו"ת והאירו ונעשו ווין לעמודים כמ"ש לפנינו.
וזה שאמר, דאינון תקלין אנשי לון משה, דהיינו בעת יציאת קו ימין מנקודת החולם, שאז נפלו ממדרגת ישסו"ת ונשכחו. וגם אח"כ בנקודת השורק, שה"ס קו שמאל, שהחזירתם למדרגת ישסו"ת, עוד היו בשכחה, מפני שהיו סתומים בלי אור. עד דנפק קלא, שה"ס קו אמצעי שנקרא קול, אז חזרו ונתגלו ונזכר בהם, ואמר, ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים. ועוד יתבאר זה לפנינו.