פירוש הסולם
קח)
היכלא דאיהו לבושא לההוא נקודה סתימא איהו נהירו דלית ליה שיעורא: ההיכל, או"א, שהוא לבוש לאותה נקודה הסתומה, שהוא א"א, הוא אור שאין לו שיעור, כלומר שגם אור ההיכל שהוא או"א, הוא בלתי נודע ובלתי מושג,
ועם כל דא לאו דקיק וזכיך איהו כההיא נקודה קדמאה טמיר וגניז. ועם כל זה, אינו דק וזך כהאור של נקודה ראשונה, שהוא א"א, שהוא צפון וטמון.
ההוא היכלא אתפשט פשיטו אור קדמאה, היכל הזה נתפשט התפשטות אור הראשון. פירוש, שהיכל הזה, שהוא או"א, נתפשט ונאצל ממנו פרצוף ישסו"ת, שבו נגלה אור הראשון, המבואר בהכתוב ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור, כי יצא ה
י' מ
אויר דיליה ואשתאר אור
(כנ"ל דף מ"ה ד"ה כיון.) וההוא פשיטו איהו לבושא לההוא היכלא דקיק וזכיך פנימאה יתיר, והתפשטות ההיא, שהוא פרצוף ישסו"ת, הוא לבוש לאותו ההיכל הדק והזך, שהוא או"א עלאין, שהוא יותר פנימי מישסו"ת. דהיינו כנ"ל, שבינה ותו"מ דאו"א ירדו ונתלבשו תוך ישסו"ת. הרי שגם או"א מתלבשים בתוך התחתון שלו, והתחתון נעשה לחיצוניות אליו.
