זהר

קח) ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה. אמר ר"א, כאשר הקריב, כאשר קרב, מבעי ליה, מאי כאשר הקריב. אלא, כדכתיב, ופרעה הקריב, דאיהו אקריב להו לישראל, לתיובתא. אוף הכא הקריב, דאקריב גרמיה לקב"ה, כדקא יאות. לבא מצרימה. לאשגחא באינון דרגין, ולאתרחקא מנייהו, ולאתרחקא מעובדי מצרים.

פירוש הסולם

קח) ​ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה וכו': אמר ר' אלעזר, הכתוב אומר, כאשר הקריב, היה צריך לומר כאשר קרב, ולמה אומר כאשר הקריב, אלא כמו שכתוב, ופרעה הקריב, שביארו, שהוא הקריב את ישראל לעשות תשובה. אף כאן הקריב, יורה שהקריב את עצמו להקב"ה כראוי. לבא מצרימה, פירושו, להסתכל באלו המדרגות, שבמצרים, ולהתרחק מהן, ולהתרחק מעובדי מצרים.
ביאור הדברים. כי יש כאן ב' בחינות. א) הוא קריבה למצרים. ב) מעשה מצרים ממש. וההפרש ביניהם, כי מעשה מצרים, הוא המשכת אור החכמה ממעלה למטה, כמו החטא דעצה"ד. כי הכלים והניצוצין מבחינת החכמה, שפגם אדם בחטאו בעצה"ד, נפלו לחלקם של המצרים כנ"ל, וע"כ הם ממשיכים בחטא הזה. אמנם יש מדרגה קרובה למעשה מצרים, ואינה מעשה מצרים ממש. והוא, כי הוא ממשיך הארת החכמה ממעלה למטה פעם אחת, כדי לחזק ולגדל את החסדים המכוסים מחכמה. שמצד אחד הוא כמו מעשה מצרים, כי הוא ממשיך ממעלה למטה כמוהם. ומצד הב' הוא הפכי למעשה מצרים, כי הוא רק מחזק וקובע הארת החסדים המכוסים מחכמה, ולפיכך נבחנת מדרגה זאת שהוא, קרובה למצרים, ולא ארץ מצרים ממש.
וזה אמרו מאי כאשר הקריב אלא כדכתיב ופרעה וגו' אוף הכא דקריב, דאקריב גרמיה לקב"ה כדקא יאות, כי הקריב פירושו שהקריב עצמו להקב"ה כראוי דהיינו למדרגת חג"ת דז"א שהיא חסדים מכוסים. לבא מצרימה פירושו, לאשגחא באינון דרגין דהיינו להמשיך הארת החכמה ממעלה למטה כמו מדרגות המצרים, אבל לאתרחקא מנייהו, דהיינו להתרחק מהמשכת החכמה, ולהתרחקא מעובדי מצרים, אלא לחזק ולקבוע הארת חחסדים המכוסים מחכמה, שהוא רחוק מקצה אל הקצה ממעשה מצרים. ושיעור הכתוב הוא, שהקריב עצמו להקב"ה וע"כ הקריב לבא מצרימה, לעשות כמעשיהם, אבל להתרחק מהם ולהתקרב להקב"ה, עשה מעשה זו. ע"כ נבחנת המעשה, שהקריב לבא מצרימה ועוד לא בא למצרים.