זהר

קח) בגין דקדושה מתלת עלמין סלקא, ולא מתרין, והיינו, וקרא זה,הא חד. אל זה, הא תרין. ואמר, הא תלתא. תלת עלמין, אינון לקבלייהו תלת קדושות. ובג"כ שבחא דישראל דנטלין קדושה לתתא בלחודייהו.

פירוש הסולם

קח) בגין דקדושה מתלת וכו': משום שקדושה עולה מג' עולמות, דהיינו שה"ס ג' קוין, ולא משני עולמות, ולא מב' קוין, והיינו, וקרא זה, הרי אחד, שהוא קו ימין. אל זה, הרי שנים. שהוא קו השמאל. ואמר, הרי שלשה, שהוא קו האמצעי. ג' עולמות הם כנגד ג' קדושות. ומשום זה השבח של ישראל, משום שלוקחים קדושה שלמטה, שהוא קו ואמצעי, בלבדם. כמ"ש בדיבוד הסמוך.
פירוש. ג' עולמות בי"ע הם ביחד פרצוף אחד, שעולם הבריאה, הוא ג"ר. וראש. ועולם היצירה, הוא חג"ת וגוף. ועולם העשיה מתחיל מחזה ולמטה דעולם היצירה, שה"ס חצי ת"ת ונהי"מ. ומקום המלאכים הם מחזה ולמעלה בעיקר, דהיינו בבריאה ויצירה עד החזה, אבל מחזה ולמטה ששם עולם העשיה, אע"פ שיש גם שם אופנים, מ"מ נאחזים בעיקר רק ישראל. והוא מאותו הטעם שבארנו לעיל, בדבור הסמוך. כי שורש המלאכים הוא מחזה ולמעלה בכל המדרגות. ושורש נשמות ישראל הוא מחזה ולמטה בכל המדרגות. וב' הראשונים ימין ושמאל הם תמיד בחינת מחזה ולמעלה בכל המדרגות, וקו האמצעי הוא מבחינת מחזה ולמטה בכל המדרגות (ועי' תרומה רע"ג ד"ה ונודע) וזהו ערך כללי הנוהג בפרטות כל מדרגה ומדרגה. אבל מבחינת הפרט, יש ג' קוין מחזה ולמעלה שהם חג"ת עד החזה, וג' קוין מחזה ולמטה שהם נה"י. אלא כשתחלק כל מדרגה לבחינת מחזה ולמעלה, שהוא ג"ר דאותו מדרגה, ובחינת מחזה ולמטה שהוא ו"ק דאותו מדרגה, יהיו ב' קוין עליונים ג"ר, וקו אמצעי ו"ק. והמלאכים מב' קוין עליונים, ונשמות ישראל מקו אמצעי. ולפי"ז אם נחשוב ג' עולמות בי"ע בדרך כלל, יהיו המלאכים מחזה דיצירה ולמעלה וישראל מחזה דיצירה ולמטה. ובדרך פרט, גם הבריאה נחלקת כן וגם העשיה נחלקת כן. שמחזה ולמעלה דעשיה היא בחינת המלאכים ומחזה ולמטה דעשיה, בחינת ישראל.