זהר

קח) ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין, כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח, נהיר בחדו. וחד לסטר מערב, דא כניש נהוריה. וחד לסטר צפון, חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא. צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא, ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. חשוכן דאזלין עמיה, כל אינון דנטלין זיינא.

פירוש הסולם

קח) ארבע אנפין לכל וכו': ארבעה פנים לכל אחד ואחד לד' צדדים, כולם מאירים בלבן של השמש. אחד לצד מזרח, מאיר בשמחה. ואחד לצד מערב זה מקבץ אורו. ואחד לצד צפון, שהוא חושך בלי אור, כצל השמש כלפי השמש. הצל חושך, השמש מאיר, משום שהשמש והצל הם ימין ושמאל, והולכים יחד. החשכים ההולכים עמו כל אלו נושאים כלי קרב.