זהר

קח) וכד אתת אקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות. קב״ה קארי מדוע באתי ואין איש. מאי ואין איש. דלא מתתקני שייפי, ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים, אין איש. ובג״כ, ואין איש דייקא. ות״ח, בשעתא דגופא אשתלים לתתא, קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה, כגוונא דלעילא ממש. וכדין, כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא. בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה, ומתקדשי בקדושה עלאה, זכאה חולקהון.

פירוש הסולם

קח) וכד אתת אקדימת וכו׳: וכשהשכינה מקדמת ובאה, ובני אדם עוד לא באו עשרה ביחד כראוי. הקב״ה קורא, מדוע באתי ואין איש. מהו ואין איש. היינו שהאברים לא נתתקנו, ולא נשלם הגוף הנקרא עדה, כי כשהגוף לא נשלם, אין איש. היינו שגם אברים הפרטים שכבר באו, אינם נשלמים. ומשום, זה ואין איש הוא בדיוק. ובוא וראה, בשעה שהגוף נשלם למטה, דהיינו שיש עשרה ביחד, באה קדושה העליונה ונכנסת בגוף ההוא ונעשה התחתון כעין עשר ספירות של מעלה ממש. אז כולם צריכים, שלא יפתחו פיהם לדבר בדברי העולם, משום שישראל נמצאים עתה בשלמות העליון, ומתקדשים בקדושה העליונה. אשרי חלקם.