זהר

קח) ת״ח, כיון דאתיין לשלטאה בהו, אעבר רוחא חדא, זקפן עיינין וחמאן רשימין דלהון, ואתפרשן מנייהו, אבל אתחזו לקבליהון, ולא אסירי לן למיכל.

פירוש הסולם

קח) ת״ח כיון דאתיין וכו׳: בוא וראה, כיון שבאים, רוחות הטומאה, לשלוט בהן, עובר רוח אחד, מצד הטהור, והם נושאים עיניהם ורואים הרשימות שלהן, שמצד הטהור, ונפרדים מהן, אבל עוד נראים לפניהם. וע״כ אינן אסורות לנו לאכלן.