תוכן

קז) ואמנם אחרי שהטפות אלו כל אחד מהם נמשך מרמ"ח אברי אב ואם, לכן יש בכללותן רמ"ח ניצוצות, ותחלה נתחיל אותה ניצוץ הנפש שנמשכה מאב ואם, שגם בה יש כללות רמ"ח ניצוצים, ואז הניצוץ הראשון והמעולה, הוא מתחיל לצייר טפת אבר הכבד, שיש בתוך אותם הטפות, כנודע לחכמי הטבע ואז נמשך אותם הבירורים של הוולד עצמו הכבד שלו, ויתחיל להצטייר בחינות הכבד של הוולד, ונמשך שם לו מהנפש הכבד של הוולד, ומצטייר הכלי של הכבד, וכל זה על ידי טפת הלב, עם ניצוץ הנפש אשר שם משל אב כנודע, כל זה דמיון המסך שניתנים חיתוך החלב, שהיא טפת האבר, ונקפית ומצטיירת, ואז משם ואילך מתחיל הכבד לברר בירור הוולד, לצורך רמ"ח איברים, ונעשים בו דם, ואז משתלח ההוא דרך הוורידין המצטיירין האברים, ונעשים בשר וגידים ועצמות. וכפי מה שנתבררים ניצוצי נפש הוולד, ונכנסים שם בכבד, כך הוא שיעור בירור בחינת הכלים של הוולד, וכן כפי שנתרבה ונתגדל בחינות הכבד, כך נגדלים כל הכלים של רמ"ח איברים של הוולד, ועל דרך זה הולכים ומתגדלים כל הט' חדשי העיבור, ונגמרים ט' ספירות דזעיר, בבחינת כלים ונפש וניצוצות דזעיר עצמו, וכל זה היה לסיבת השאור של הטפות דאבא ואימא, בחומר ובצורה כנזכר לעיל, באופן כי כשנולד זעיר, כבר יש בחינת רמ"ח איברים דכלים וניצוצות ואורות, מבחינת נפש של זעיר.