זהר

קז) כעת לסוף יומיא, כפום שעתא דיומא, בעידן די זרח שמשא, מן יומא שתיתאה, בשעתא דיזדמנון לפום מנין שנין, דיובל ושמטה כחדא, דאיהו רע"ד מן יומא שתיתאה. כעת זמינא קלא חדא לאתערא מרום רומי רקיעין, קלא עציב במרירו, מה דלא הוה הכי מן יומא דאתברון עלמין.

פירוש הסולם

קז) כעת לסוף יומיא וכו': כעת, באחרית הימים, כפי השעה של היום בעת שיזרח השמש מיום הששי, דהיינו מהאלף הששי, בשעה שיקרה לפי מנין השנים, שיהיה יובל ושמטה ביחד, שהוא רע"ד מהיום הששי. כעת, עתיד קול אחד להתעורר מרום מרומי הרקיעים, קול עצב, במרירות, מה שלא היה כזה מיום שנברא העולם.