זהר

קז) ואברהם, כיון דידע, ועאל בהימנותא שלימתא, בעא למנדע כל אינון דרגין, דאתאחדן לתתא. ומצרים הוה נטיל מימינא, ובג"כ, נחת למצרים. ות"ח, כפנא לא אשתכח בארעא, אלא כד מסתלקי רחמי מן דינא.

פירוש הסולם

קז) ואברהם, כיון דידע ועאל בהימנותא שלימתא. ואברהם אחר שידע ונכנס באמונה שלמה, דהיינו הנוקבא דז"א הנקראת אמונה, ואחר שנשלמה בהארת החכמה, מצד הבינה שחזרה לחכמה, היא נקראת אמונה שלמה, דהיינו הארת חכמה מסוד השמאל, שה"ס הזהב כנ"ל, בעא למנדע כל אינון דרגין דאתאחדן לתתא, ומצרים הוה נטיל מימינא, היה רוצה עתה לדעת כל המדרגות הנאחזות למטה, דהיינו היכולים להשפיע מלמעלה למטה, שה"ס החכמה שבקו ימין כמ"ש להלן. ומצרים היתה נוסעת מימין, כלומר שהיא מבחינת נהר פישון, שה"ס החכמה שבקו ימין. ובגין כך נחית למצרים, ומשום זה ירד למצרים. כדי להוציא משם כל ניצוצים הקדושים שמבחינת החכמה ההיא שמצד ימין, ואח"ז חזר לארץ ישראל, ונשלם בזה עם המוחין דחכמה הללו. ות"ח כפנא לא אשתכח בארעא אלא כד מסתלקי רחמי מן דינא. ובוא וראה. הרעב אינו בארץ אלא בעת שמסתלקים הרחמים מן הדין. כלומר, שז"א שה"ס רחמים נסתלק מהנוקבא שה"ס דין. כי נפרד זווג זו"ן, ונעשה רעב בהנוקבא, הנקראת ארץ. והטעם הוא. כי כן הדרך בכל פעם שזו"ן משפיעים מדרגה חדשה להתחתונים, חוזרים, לקטנותם ונפסק זווגם, כנודע. ואל תתמה איך אפשר שנהר פישון שה"ס החכמה השלמה יאיר בארץ מצרים מקום הקליפות וערות הארץ. הענין הוא בסו"ה אמלאה החרבה, שאין הקליפות נבנות אלא מחורבנה של הקדושה, וכן להיפך, שאין הקדושה נבנית אלא מחורבנם של הקליפות. ולפיכך מסבת החטא דעצה"ד נפלו אלו ניצוצות דחכמה מצד ימין בארץ מצרים וע"ז רומז הכתוב, כגן ה' כארץ מצרים. וע"כ לא יכול אברהם להבנות במוחין הגדולים, דחכמה דימין, אלא אחר שליקט אותם הניצוצין ממצרים. כמ"ש לפנינו.