זהר

קז) ומאן דמזמן לאחרא, בעי לאחזאה ליה חידו, ואנפין נהירין לעטרא אורחיה דההוא אושפיזא. למלכא דזמין אושפיזא יקירא, אמר לבני היכליה, כל שאר יומין הויתון כל חד וחד בביתיה, דא עביד עבידתיה, ודא אזיל בסחורתיה, ודא אזיל בחקליה. בר ההוא יומא דילי, דכלכון מתעתדי בחדוותא דילי, השתא זמינית אושפיזא עלאה ויקירא, לא בעינא דתשתדלון בעבידתא, ולא בסחורתא, ולא במדברי, אלא כלכו אזדמנו, כגוונא דההוא יומא דילי, ואתקינו גרמייכו לקבלא לההוא אושפיזא, באנפין נהירין, בחדוותא בתושבחתא. אתקינו ליה סעודתא יקירא, בגין דיהא זמיני דילי בכל סתרין.

פירוש הסולם

קז) ומאן דמזמן לאחרא וכו': ומי שמזמין אחר אליו, צריך להראות לו שמחה ופנים מאירים, לעטר דרכו של אותו האורח. בדומה למלך, שהזמין אורח יקר. אמר לבני היכלו, כל שאר הימים הייתם כל אחד ואחד בביתו, זה עשה מלאכתו, וזה הלך עם הסחורה שלו, וזה הלך בשדהו. חוץ מיום הזה שלי שכלכם נועדים לשמחה שלי, כי עתה הזמנתי אורח עליון ויקר, איני רוצה שתעסקו במלאכה ולא בסחורה, ולא בשדות, אלא הזדמנו כלכם, להיות בשמחה, כעין היום שלי, והתקינו עצמכם לקבל אורח ההוא בפנים מאירים ובשמחה ובתשבחה, התקינו לו סעודה יקרה, כדי שיהיה מוזמן ממני בכל הצדדים, דהיינו שיהנה מצדי ומצדכם.