זהר

קז) א״ל, אבא, והא י״ו, הוי ליה למהוי ו״י, א״ל, ברי, ודאי דא רזא, דחב במחשבא עלאה, דאסתלק י׳ מן א, ואשתארת ו״י בגין דאסתלק מתמן עלת העלות, דאיהי מחשבה סתימא באת י׳ מן א. דלית יחודא בר מינה. והכא רזא דלא אתגליא עד השתא.

פירוש מעלות הסולם

קז) א״ל אבא והא וכו׳: כאן חסר ולהלן (דף קט״ז.) כתוב, במלואו אדם חב בי״ו מן הוי״ה ואסתלק י״ו ואתעביד ו״י. אמר ר׳ אלעזר והא י״ו אינון י׳ לעילא ו׳ לתתא, מאי ו״י, שר״ש אמר, שע״י חטאו של אדה״ר נסתלקו י״ו מן שם הוי״ה, ונעשה צירוף ו״י, דהיינו ו"י לכל לעליונים ותחתונים, שכיון שהתחתונים אינם מקבלים, אין נותנים לעליונים להשפיע להם, (עיין זהר אחרי אות ש״ל) אמר לו ר׳ אלעזר, והרי הצירוף הוא י״ו כי הרי י׳ היא קודמת לו'. וזהו מה שכתוב כאן, אמד לו ר׳ אלעזר לר״ש אביו אבא, והרי הצירוף הוא י״ו שאות י׳ קודמת לאות ו׳ והצירוף היה צריך לו להיות ו"י, שאות ו׳ תהיה קודם לאות י׳ לפי המשמעות של ו״י אמר לו ר״ש לר׳ אלעזר בנו, בני, ודאי זה סוד, שפגם אדה״ר בהמחשבה, העליונה, דהיינו או״א עלאין, שנסתלק י׳ מן א׳ ונשאר ו״י. משום שנסתלק משם עלת העלות, היינו א״א, שהוא המחשבה הסתומה באות י׳ מן א׳, כי אות י׳ מן א׳ כוללת לא״א ואו"א עלאין, שאין יחוד חוץ ממנה, וכאן סוד שלא נתגלה עד עתה.