זהר

קז) ומאי ניהו ערש. אלא, איהו עש״ר בהיפוך אתוון. ודא שכינתא, דאיהי כללא דעשר ספירין, דעלה אתמר, אין קדושה בפחות מעשרה. דאיהי שריא לרישא דחולה, ובגינה ה׳ יסעדנו, ובמאי, על ערש דוי, על שכינתיה ודאי.

פירוש מעלות הסולם

קז) ומאי ניהו ערש וכו': שואל ומה הוא ערש. ומשיב, אלא הוא מתהפך באותיותיו לעשר, וזה רומז על השכינה היינו מלכות שהיא כוללת עשר הספירות, שעלה למדנו (מגילה כג:) אין קדושה בפחות מעשרה שהיא שורה לראש החולה ושומרת אותו. ובשבילה ה׳ יסעדנו. שואל, ובמה יסעדנו. ומשיב, על ערש דוי, היינו על שכינתו ודאי, כשמהפך ערש לעשר, ודוי ליו״ד. אז הקב״ה מתיחד עם השכינה, ומיחוד זה נמשכות כל הברכות, בסו״ה בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.