פירוש הסולם
קו)
רוחא דא ביה אתרשימו אתוון תלת, דאנון יה"ו: הרוח שבהיכל זה, הנקרא זכות, שממנו ע' נהורין הנ"ל, נרשמו בו ג' אותיות יה"ו. פירוש, הע"ס הם י"ה ו"ה: י"ה הם חו"ב, ו' הוא ת"ת הכולל חג"ת נה"י, ה"ת הוא מלכות. ואומר אשר הרוח הזה, שממנו ע' נהורין הנ"ל, הוא בחינת יה"ו, דהיינו רק ט' ספירות הראשונות, שה"ס דכר, ואינו כולל את ה"ת שה"ס נוקבא.
דכד אלין אתוון מתדבקן בהאי אתר, באתדבקותא דדכורא ונוקבא, כדין אתרשימו ביה, ולא אתעדון מתמן, כאשר האותיות יה"ו, מתדבקים באותו מקום, דהיינו בהמלכות המכונה מקום, שהיא ה' תתאה, אז נרשמים האותיות יה"ו בהרוח, ואינם מסתלקים משם. פירוש כי כל מדרגת יוצאת ע"י זווג דהכאה דאור העליון שה"ס ט"ס ראשונות ודכר, על המסך שבמלכות שה"ס נוקבא, שאז עולה או"ח מהמלכות ומלביש את אור העליון, שה"ס ט"ס ראשונות, ממטה למעלה, וע"י הלבשה זו נקבעו ונקשרו ט"ס ראשונות בהמדרגה, וז"ש
דכד אלין אתוון יה"ו, שה"ס אור העליון ודכר,
מתדבקן בהאי אתר דהיינו בה' תתאה, בהמלכות, שהיא נוקבא, שאז נאצל הרוח הכולל ע' נהורין הנ"ל
כדין אתרשימו ביה, אז נרשמו בהרוח ט"ס הראשונות שהוא
יה"ו, ולא אתעדון מתמן כי האו"ח מלביש אותם והם נקשרים בו בכח הלבשה הזאת.
לבתר נפיק חד נהורא נהיר לארבע סטרין, האי נהורא אפיק תלת אחרנין: לאחר כך יוצא אור אחד המאיר לד' צדדים, אור זה מוציא ג' אורות אחרים. פירוש, כי אלו הע"ס הנ"ל בדבור הסמוך שיצאו ממטה למעלה, הם נבחנים לע"ס דראש, וה"ס הרוח הכולל את ע' נהורין וב' סהדי. ונודע שאחר שנעשה הזווג דהכאה ומוציא הע"ס דראש, מתפשטת אח"כ המלכות דראש ממעלה למטה ומוציא ב' בחינות שבגוף, שהם חג"ת עד החזה, שה"ס ג"ר דגוף, ונה"י שמחזה ולמטה עד סיום רגלין. ונודע שחג"ת שמחזה ולמעלה שלמים בד' הבחינות חו"ב תו"מ, שה"ס ארבע חיות אריה שור נשר אדם. אבל נה"י, שמחזה ולמטה, אין שם אלא ג' בחינות חו"ב ות"ת וחסר שם פני אדם שה"ס מלכות (
כמ"ש לעיל דף מ"ו בד"ה ביאור. ו
בבראשית א' דף פ"ו ד"ה וזה, ע"ש בכל ההמשך).
וז"ש
לבתר, דהיינו אחר שיצאו יה"ו דראש בזווג דהכאה,
נפק חד נהורא נהיר לארבע סטרין, שאור המלכות דראש נתפשט והאיר ממעלה למטה את החג"ת שמחזה ולמעלה, ששם יש
ד' סטרין חו"ב תו"מ,
האי נהורא אפיק תלת אחרנין, ומהחג"ת יצאו ונתפשטו נה"י שמחזה ולמטה שהם רק ג'
סטרין חו"ב ות"ת, אבל פני אדם חסרים שם כנ"ל.
דאינון תלת בתי דינא, דדיינין דינין אחרנין במלין דעלמא, בעותרא במסכנו במרעין בשלימו וכו', שאלו ג' נהורין חו"ב ות"ת, הם ג' בתי דין הדנים דינים אחרים בעניני העולם, שאינם דיני נפשות, דהיינו בעשירות בעניות במחלות בבריאות השלמה ובשאר ענינים שהעולם נידון בהם. פירוש שהרוח הכולל ע' נהורין וב' סהדי, הוא בחינת יה"ו שבראש המאירים ממטה למעלה, ואלו ע' נהורין הנמשכים ממנו, ה"ס ע' סנהדרין הדנים דיני נפשות. והאורות שמחזה ולמטה הנמשכים מה' תתאה שבראש, שהם ג' סטרין, ה"ס ג' בתי דין הדנים דינים אחרים שאינם דיני נפשות. וה"ס במותב תלתא כחדא הוינא, (
המובא לעיל בבראשית א' דף קנ"ד אות קע"ב) אלא שכל אחד מג' סטרין כלול מכל הג', וע"כ הם ג' בתי דין.
ומה שאינו חושב בתי דין בד' הסטרין שמחזה ולמעלה, היינו משום ששם החסדים מכוסים ואין בהם גילוי של הארת החכמה, ואין שום דינים יכולים להאחז שם, כי אין הדינים שורים אלא במקום שיש הארת החכמה. והטעם הוא, כי הצמצום לא היה כלל על אור החסדים כמ"ש במקומו.
חד היכלא לאנון ע' קדמאי לגו, תלתא לאנון תלתא אחרנין: היכל אחד הוא בשביל ע' נהורין הראשונים, שהוא בפנימיות ההיכלות, וג' היכלות החיצונים לו, הם בשביל ג' בתי דינים האחרים. כלומר כי היכל זה כלול מד' היכלות זה לפנים מזה
(כנ"ל באות ק"ב) והע' נהורין שה"ס ע' סנהדרין וב' סהדי, הם בהיכל הפנימי מכולם, וג' בתי דין האחרים הם בג' היכלות המסבבים להיכל הפנימי.
