חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות קו

זהר

קו) מריש רזא דנקודה עלאה, עד סופא דכל דרגין, כלהו איהו, דא לגו מן דא, ודא לגו מן דא, עד דאשתכח דהאי קליפה להאי, והאי להאי.

פירוש הסולם

קו) מריש רזא דנקודה עלאה עד סופא דכל דרגין, כלהו איהו דא לגו מן דא ודא לגו מן דא: מראשית סוד נקודה העליונה, שהוא אריך אנפין, עד סוף כל המדרגות, כולם הם, זה בתוך זה, וזה בתוך זה, עד דאשתכח דהאי קליפה להאי והאי להאי, עד שנמצא שזה קליפה לזה וזה לזה. קליפה, פירושו חיצוניות ולבוש, כמו הקליפה המלבשת את הפירי.
פירוש, כי ידעת שמכח עלית המלכות והמתקתה במקום בינה, נתבקעו כל המדרגות לשתים, שכו"ח נשארו בהמדרגה, ובינה ותו"מ נפלו להמדרגה שמתחתיה ונתלבשו שם, (כנ"ל דף ה' ד"ה והנך מוצא ע"ש) והלבשה זו נשארה גם בעת גדלות, שע"כ עולה התחתון למקום העליון, משום שמלביש לבינה ותו"מ דעליון, (כנ"ל דף ט"ו ד"ה ההוא עש"ה.) הרי שבינה ותו"מ דכל מדרגה מתלבשים במדרגה שמתחתיה, ונעשה כל תחתון לבחינת קליפה, כלומר לבחינת חיצוניות, על בינה ותו"מ דעליון. וז"ש, כלהו איהו דא לגו מן דא ודא לגו מן דא עד דאשתכח האי קליפה להאי והאי להאי. ועליה זו של המלכות, הבוקעת את המדרגות, מתחלת מאריך אנפין הנקרא נקודה עלאה, (כנ"ל דף ו' ד"ה אחר ע"ש), וע"כ אומר מריש רזא דנקודא עלאה וכו', ולא למעלה מנקודה עלאה, כי עתיק הוא גם בבחינת לא בקע, כנ"ל, ומכ"ש בה"פ א"ק שאין שם בחינת בקע כלל.