זהר

קו) א"ל לההוא חייבא דגיהנם, מאן אנת. אמר יודאי חייבא אנא, וממונין דגיהנם לא מדכרין לי שמי. ותלת זמנין דיינין לי ביומא, ותרין בליליא. אמר ליה שמא דדוכתך ידעית. אמר ליה, גלילא עילאה. ושבקת בר בעלמא.

פירוש הסולם

קו) א"ל לההוא חייבא וכו': אמר לו לאותו רשע שבגיהנם, מי אתה. אמר יהודי רשע אני, והממונים של הגיהנם אינם מזכירים לי את שמי. וג' פעמים ביום דנים אותי, וב' פעמים בלילה. אמר לו, האם תדע שם מקומך. אמר לו, גליל העליון. א"ל, השארת בן בעולם.