זהר

קו) מאן דגמיל חסד בשכינתיה, עם קב"ה גמיל. בגין דכד חבו ישראל, וקב"ה הוה בעי ליסרא לון, אימא הות רביעא עלייהו, עד דנפקו לתרבות רעה. קב"ה מה עביד. תריך בני מלכא ומטרוניתא. ואיהו אומי, דלא יהדר לאתריה, עד דמטרוניתא אתהדרת לאתרהא. ומאן דהדר בתשובה, וגמיל חסד בשכינתא, ובכל אורייתא ובפקודין דילה, ולאו איהי אלא למפרק שכינתא, דא עביד חסד עם קונו, וכאילו פריק ליה ולשכינתיה ולבנוי.

פירוש הסולם

קו) מאן דגמיל חסד וכו': מי שגומל חסד עם השכינה, דהיינו להעלותה מן הגלות, גומל חסד עם הקב"ה, משום, כשחטאו ישראל, והקב"ה רצה ליסר אותם היתה אמא, דהיינו השכינה, רובצת עליהם, ועכבה את הקב"ה מליסרם. עד שיצאו לתרבות רעה. מה עשה הקב"ה הגלה בני המלך, דהיינו ישראל, עם המלכה, שהיא השכינה. ונשבע שלא יחזור למקומו עד שהמלכה תחזור למקומה, נמצא שמי שגומל חסד עם השכינה, וחוזר בתשובה, ובכל התורה והמצות שלה, אינו מכוון אלא רק לפדות השכינה מן הגלות. זה הוא שעושה חסד עם קונו, והוא כאלו גאל אותו ושכינתו ולבניו מן הגלות.