זהר

קו) קשר"ק קש"ק קר"ק, איהו דשוי קש"ר, תקיעה שברים תרועה. דאתעבר ביה שקר מן עלמא, דביה אומאה, מלחמה ליי' בעמלק. יתער בעלמא. שיר פשוט, וכפול, ומשולש, ומרובע. דאיהו סליק אתוון דיליה, י', י"ה, יה"ו, יהו"ה, ע"ב. בההוא זמנא, ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו. ו' תוספת, אלף שתיתאה. קודם דיליה עק"ב, חרב בי מקדשא, ולבתר דיליה, עד תשלום רעב, יהיה ערב. הה"ד ערב וידעתם כי יי' הוציא אתכם וגו'. כי עבדך ערב את הנער וגו'. ע"כ.

פירוש הסולם

קו) קשר"ק קש"ק קר"ק וכו': ​קשר"ק קש"ק קר"ק שה"ס הדפיקות של הגלות כנ"ל, שעושים קש"ר שהם תקיעה שברים תרועה, שבו נעבר השקר מן העולם, כי קש"ר הוא אותיות שקר, שבו השבועה, מלחמה לה' בעמלק. שע"י הדפיקות המרומזים בקשר"ק קש"ק קר"ק תבא הגאולה כנ"ל. ואז יתעורר בעולם שיר פשוט, וכפול, ומשולש, ומרובע, שאותיותיו של השם הויה עולות ומתחברות תחילה י' ואח"כ יה, ואח"כ יהו, ואח"כ הוי"ה. אשר י' היא שיר פשוט, י"ה הוא כפול, יה"ו, הוא משולש, י"ה ו"ה, הוא מרובע. שהם ביחד בגי' ע"ב. שבזמן הגאולה יתעורר שם ע"ב הזה. בזמן ההוא יקוים, ובכן צדיקים יראו וישמחו וגו'. אשר ובכן הוא בגי' ע"ב, עם תוספת ו'. ו' התוספת מורה על אלף הששי הקודם שלו עק"ב, נחרב בית המקדש, כלומר, ההקדם, שהקדים החורבן לפני זמן אלף החמישי, היה קע"ב שנה (כמ"ש בע"ז ט.) ולבתר דיליה, כלומר האיחור שלו לאחר אלף החמישי יהיה עד תשלום רע"ב לאלף הששי, כי אלף ומאתים צריך להיות זמן הגלות, כדי שיתקיים האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. ועם הגילוי של שם ע"ב הנ"ל, הם אלף רע"ב. (כמ"ש לקמן אות רמט. ובתקוני זהר חדש דף צ"ה עמוד א') ואלו קע"ב שנה שקדמו לאלף החמשי, אפשר שיהיו בכלל החשבון של אלף ורע"ב ואפשר שלא יהיו בחשבון, לזה אומר, עד תשלום רע"ב, אז יהיה ערב, ז"ש ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם וגו'. וכן כי עבדך ערב את הנער. ודע כי כל אלו הקצין המובאים בזהר הם בחינת אתערותא שלמעלה שתהיה במיוחד בזמן ההוא לגאול את ישראל. אמנם הדבר תלוי ודאי בתשובה. (ע"כ רעיא מהימנא).