זהר

קו) זכאה ההוא ב״נ דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא. והא אתמר. והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין, דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב״ה, ואתקין ליה כחדא כל שייפי, הה״ד הוא עשך ויכוננך.

פירוש הסולם

קו) זכאה ההוא ב״נ וכו׳: אשרי הוא האדם הנמצא מאלו עשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבהם נשלם מה שנשלם דהיינו העדה. שאינו פחות מעשרה. והם מתקדשים תחילה בשכינה. וכבר למדנו. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא יבואו קצתם קצתם, כדי שלא יתעכב שלמות האברים. כי כל העשרה הם כאברים של גוף אחד שבהם שורה השכינה. כי האדם בפעם אחת עשה אותו הקב״ה, והתקין לו כל האברים ביחד. ז״ש, הוא עשך ויכוננך.