זהר

קו) פתח רבי אלעזר ואמר. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. כמה הוא טבא עלאה ויקירא דזמין קב"ה למעבד גבי בני נשא, לאינון זכאין עלאין דחלי חטאה דמשתדלי באורייתא, כד עאלין לההוא עלמא. טובך לא כתיב אלא רב טובך, ומאן איהו זכר רב טובך יביעו. ודא איהו ענוגא דחיין דנגדין מעלמא דאתי לגבי חי עלמין, דאיהו זכר רב טובך. ודאי איהו, ורב טוב לבית ישראל וגו'.

פירוש הסולם

קו) פתח ר' אלעזר וכו': פתח ר' אלעזר ואמר, ​מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' (תהלים ל"א). כמה הוא הטוב העליון והיקר, שעתיד הקב"ה לעשות לבני אדם, לאותם הצדיקים העליונים יראי חטא העוסקים בתורה, כשהם באים לעולם ההוא. טובך, לא כתוב אלא רב טובך, ומי הוא. היינו, זכר רב טובך יביעו וזהו חיי עונג הנמשכים מעולם הבא אל חי העולמים. שהוא נקרא זכר רב טובך. והוא ודאי ורב טוב לבית ישראל וגו'.
פירוש. המלה רב, מורה תמיד על בחינת גדלות, וכיון שהכתוב מדגיש לומר כאן רב טובך ולא טובך סתם, ע"כ הוא מורה על עינוגא דחיין, דהיינו מוחין דג"ר. כי עיקרו של הפרצוף והחיים שלו הוא מוחין דו"ק, המקובל מזווג דאו"א כדי להחיות העולמות, אמנם יש גם מוחין דתוספת המענגים את החיים, שהם מוחין דג"ר, והם הנק' רב טובך ועינוגא דחיין.
וז"ש, דנגדין מעלמא דאתי לגבי חיי עלמין: כי מוחין דג"ר שהם חכמה נמשכין מהבינה,הנקראת עלמא דאתי, ומתלבשים בלבוש יקר דחסדים הבא מזווג היסודות, הנק' חי עלמין, ומשם מגיעים המוחין אל הצדיקים דחלי חטאה.