תוכן

קה) עאלת את ש' קמיה אמרה קמיה ריבון עלמין ניחא קמך למברי בי עלמא כו'. הנה צורת ש', מורה על שלשה אבות, המתיחדין במלכות, על ידי יסוד. כד"א, כרוה, נדיבי העם, במחוקק: דא יסוד. והיא סוד נקודת ציון שבה, הנעשית על ידי האבות, הנכנסין בה ביסוד, ועושין לה נקודה זו כנגד היסוד, כדי שיכנס בה היסוד הקדוש, בסוד בתולה שפתחה סתום, ובעלה עושה אותה כלי. וזהו באר חפרוה שרים, חפרוה ממש. כרוה נדיבי העם, כרוה ממש. ולפיכך נקראת שדי, המורה על היסוד כנודע, והנה למעלה בנקבה נקרא שדי, בין שדי ילין ברפה, רחמים. ולמטה שדי בדגש, דין, כי שמה חמשה גבורות. ולמעלה הוא מקום היסוד האמיתי, ולמטה מקום היסוד שנשתלשל והגדיל, וזה רחמים, וזה דין. ועלתה ש' לעולם הבינה, שיברא העולם בבחינה זו, שהיא בחי' התפשטות אור עליון, לתקון נקודת ציון שבה, לאסוף ה' גבורות אל מקום אחד.