זהר

קה) תרין עלמין אחסין יעקב, חד עלמא דאתגליא, וחד עלמא דאתכסיא בגוונא דלהון ממש, מחד נפקו שית שבטין, ומחד נפקו תרין שבטין. עלמא דאתכסיא אפיק שית סטרין, עלמא דאתגליא אפיק תרין, ואינון תרין כרובין דתחותה, ויעקב בין תרין עלמין אשתכח, בדיוקנא דלהון ממש, ובגין כך, כל מלוי דלאה, הוו באתכסיא, ודרחל באתגליא.

פירוש הסולם

קה) תרין עלמין וכו': שני עולמות ירש יעקב אחד עולם הנגלה, ואחד עולם הנסתר, שהם ב' נוקבין דז"א, אחת למעלה מחזה, לאה. ואחת למטה מחזה, רחל. שלאה ורחל נשי יעקב היו, בדומה אליהן ממש. כי להיותו קו אמצעי כנ"ל, היה לו להכריע בסוד יחודא עלאה ויחודא תתאה כמו ז"א. (כנ"ל דף כ"א ד"ה א"ל) מאחת יצאו ששה שבטים, דהיינו מלאה, שהיא עולם הנסתר, ומאחת יצאו ב' שבטים דהיינו מרחל שהיא כנגד עולם הנגלה. וכמו כן עולם הנסתר שהיא לאה נוקבא דז"א, הוציאה שש קצוות, ממה שיונקת מחב"ד חג"ת דכלים, וחג"ת נה"י דאורות, שמחזה ולמעלה דז"א, ועולם הנגלה, שהיא רחל, הנוקבא דז"א שמחזה ולמטה, הוציאה שנים, ממה שיונקת מנה"י דז"א. שהם יסוד הכולל נצח והוד, והמלכות, והם ב' כרובין: הנקראים מטטרון וסנדלפון, שמטטרון נמשך ממה שיונקת מיסוד דז"א, וסנדלפון נמשך ממה שיונקת ממלכות דז"א. שהם כנגד יוסף ובנימין בני רחל אשת יעקב, ויעקב היה נמצא בין שני העולמות הנגלה והנסתר בצורתם ממש. כלומר, בצורת יחודא עלאה ויחודא תתאה הנוהג בז"א, בסוד שמע ישראל, ובשכמל"ו(כנ"ל בהקסה"ז דף קצ"ד אות ר"ד ע"ש)  ומשום זה כל דבריה של לאה היו במכוסה ובהעלם, וכל דבריה של רחל היו בהתגלות.