זהר

קה) וכלהו עשר שופרות, כלילן בתלת, דאינון סימן קש"ר, דאיהו תקיעה שברים תרועה. ותקיעה אחזי אריכו דגלותא, שברים קריבו דגלותא. תרועה ביה ייתי פורקנא, דאחזי דוחקא בתר דוחקא, ולית רווחא בין דא לדא, דודאי כיון דשאר עמין מעכבין לון לישראל בגלותא, דוחקא דלהון מקרב לון פורקנא. אוף הכי מהירו דדפיקו דא בתר דא, ביה נפיק נפשא דב"נ, בתר דלית ריוח בין דא לדא.

פירוש הסולם

קה) וכלהו עשר שופרות וכו': וכל ​עשרה השופרות, שהם קשר"ק קש"ק קד"ק, כלולים בשלשה, שהם סימן, קש"ר, שהם תקיעה שברים תרועה, כי אין בהם, אלא ג' שינוי קולות אלו בלבד, והתקיעה מראה אריכות הגלות. השברים מורים קרבת הגלות. התרועה, בה תבא הגאולה, כי קולות התרועה מורים דחק אחר דחק, שאין ריוח בין זה לזה, כי ודאי, כיון ששאר העמים מכבידים על ישראל הגלות, הדחק שלהם מקרב את הגאולה. אף כך מתוך המהירות של הדפיקה בזה אחר זה, יוצאת נפש האדם, משום שאין ריוח בין זה לזה.