זהר

קה) ארכינו אודנין, ושמעו חד קלא דהוה אמר, בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה. סליקו דלעילא, חביבא דכלא. עליה כתיב, ונסכו רביעית ההין בקדש וגו׳, מאן דיסתכל וחמי, יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל, חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי, כד כפיף, יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף, חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל תרין כרובין לגו, רעותיה אתעביד. מאן דמעיין, רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא, שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא.

פירוש הסולם

קה) ארכינו אודנין ושמעו וכו׳: הטו אזנים ושמעו קול אחד שהיה אומר, בצלאל הוא רביעי לאורות עליונים. יוסף רביעי הוא באורות של אדם הראשון. הוא עליה שלמעלה, החביב מכל. עליו כתוב, ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'. מי שמסתכל ורואה יתעוורו עיניו. מי שאינו מסתכל, יהיה נפקח ויראה. אילן של שמונה עשר כשכופף עצמו יהיה זקוף ויתקיים. אם אינו כופף עצמו, נחש הרע יאכל אותו. מי שנכנס ב׳ כרובים לפנים, רצונו נעשה. מי שמעיין, הוא רחוק מרצונו. קרבנו של נער הוא שלם להתקבל. ונפסק אותו הקול. (כל דברים אלו מתבארים בזהר עצמו להלאה, (מאות קכ״ז עד אות רל״ב).