זהר

קה) ד"א אלה מועדי יי'. מהו מועדי יי'. ר"ש אמר, מיי' אינון. דביה אתקשרו מתתא לעילא, ומעילא לתתא, כלהו ביה מתקשרן, ומתעטרן כלהו, לאתקשרא קשרא חד בקשרא דמלכא. מאי טעמא. כמה דמלכא ירית לאבא ולאימא, ואחיד בההוא קדש, ואתעטר בהו. כך כל אינון דאחידן ביה במלכא, בעיין לאזדמנא בההוא אתר עלאה דאקרי קדש, בגין דיתאחדו כלהו כחדא. ועל דא מועדי יי' אקרי, ולבתר מקראי קדש, דהא בהו אתעטר במלכא.

פירוש הסולם

קה) ד"א אלה מועדי ה': פירוש אחר אלה מועדי ה', מהו מועדי ה'. ר' שמעון אמר, מה' הם המועדים, דהיינו מז"א. שבו נתקשרו ממטה למעלה וממעלה למטה. כולם מתקשרים בו, וכולם מתעטרים להתקשר קשר אחד בקשר המלך. מהו הטעם. הוא, כמו שהמלך, שהוא ז"א, יורש לאבא ואימא, ומתאחד בקדש ההוא, שהם אוירא דכיא שלהם, ומתעטר בהם, שעל ידיהם מקבל ג"כ שפע הארת החכמה מישסו"ת, כך כל אלו הנאחזים במלך, דהיינו החגים שנאחזים בחג"ת דז"א, צריכים להזדמן במקום עליון ההוא הנקרא קדש, שהוא או"א, כדי שיתאחדו כולם כאחד. וע"כ הם נקראים מועדי ה', ואח"כ מקראי קדש, כי בהם מתעטר בהמלך.
פירוש. ​החגים נמשכים מחג"ת דז"א, דהיינו מסוד ג' קוין, פסח מימין ​וסוכות משמאל, ושבועות מקו אמצעי. וז"ש. ר"ש אמר מה' אינון, שהחגים נמשכים מז"א, ונודע שהארת החכמה מקובלת רק ממטה למעלה, והחסדים ממעלה למטה (כנ"ל ב"א ס' ד"ה מחלוקת) וז"ש דביה אתקשרו מתתא לעילא, דהיינו לקבל הארת החכמה ממטה למעלה. ומעילא לתתא, דהיינו החסדים המאירים ממעלה למטה. כלהו ביה מתקשרין, היינו לקבלת החסדים, ומתעטרן וכו' היינו קבלת החכמה, כמה דמלכא ירית לאו"א ואחיד בההוא קדש, שה"ס שפע החסדים מאוירא דכיא דאו"א, ואתעטר בהו, שעל ידיהם מקבל ג"כ החכמה מישסו"ת, כי אחר שיש לו חסדים מאו"א יכול לקבל גם החכמה (כנ"ל אות ק"ג) כך כל אינון דאחידן ביה במלכא וכו' מקבלים ג"כ חסדים מאו"א והארת חכמה מז"א המקבל מישסו"ת. וע"ד, מועדי ה' אקרון, כי מועד יורה על שפע הארת חכמה, כי מועד הוא לשון עדן, שפירושו חכמה. שזה הם מקבלים מז"א, וע"כ נקראו מועדי ה', ולבתר מקראי קדש, דהיינו על שם שפע החסדים שמקבלים מאו"א, שנקראים קדש. דהא בהו אתעטר במלכא, כי ע"י החסדים דאו"א יכולים להתעטר במלך ולקבל חכמה.